שבלי CHABLIS הוא כפר/עיירה קטנה באיזור בורגון שבצרפת הפרוס משני צידי נהר ה serein. מפורסם ביינות הלבנים המיוצרים בעשרות יקבים הפזורים ברחבי הכפר. על מדרונות הגבעות והשלוחות הנמצאות משני צידי הנהר גדלים כרמים נרחבים, ובהם גפנים של ענבי שרדונה. באיזור זה כמעט ואין זנים אחרים.
היינות מאיזור שבלי מסווגים לפי petit Chablis, Chablis, premier cru , grand cru
הסיווג נובע מתנאי הקרקע והאקלים המקומי (טרואר): מיקום הכרם במדרון הגבעה, כיוון קרינת השמש, משקעים, גדת הנהר. ההגדרות נקבעות על ידי צוותים מומחים לנושא, באופן מקצועי ומדעי.
פטיט שבלי הוא יין המופק מכרמים הגדלים בחלק העליון של הגבעה, שם האדמה גירית וסלעית יותר. היין בעל אופי מינרלי בעל ניחוח פטרול, עם גוון של מליחות.
שבלי הוא יין ממרכז המדרון, בעל ניחוח יותר פירותי, ו פרמייר קרו הוא יין מיקב בתחתית המדרון, בקרבת הנהר, שם האדמה עשירה, מכילה אדמת סחף. גרנד קרו הוא יין מחלקות נבחרות, בעלות שטח מצומצם, גפנים בוגרות, והוא נחשב ליין המשובח של אותו איזור גפנים.
בקרנו במספר יקבים. הבחירה היתה פשוטה: כתבתי מיילים ליקבים רבים באיזור, אותם איתרתי אקראית בעיון במפת גוגל. אלה שענו- זכו לביקורנו. אלה שהתעלמו- הפסידו. טעימת היין היתה על ידי 6 אנשים. ההחלטה לגבי טיב היין היתה אישית, לפי מידת ההנאה מהיין, ללא כל התייחסות לסיווג היין, הרקע המדעי של ייצורו. פשוט: באנו-טעמנו-החלטנו-רכשנו. לא מצאנו מיתאם בין דרגת היוקרה של היין והיקב ממנו הוא בא, לבין הטעם וההנאה שלנו מהלגימה. לא בהכרח היין היקר יותר היה לנו גם הטעים יותר. ולהפך: יין זול נמצא לפעמים טעים ומרענן ומהנה לשתיה. בכל אופן הגבלנו את הרכישה ל 60-70 יורו לבקבוק. היינות כאן הם תוצאה של הנאתנו הנקייה מהלגימה, ללא כל מטרה אחרת. אין לנו כוונת שיווק או ייצוג של יקב מסויים, לא קבלנו דבר העלול להטות את ההחלטה. אין כאן המלצה שיווקית. יש כאן חוויה אישית בלבד. אחת ההנאות בטיול היתה לרכוש בקבוק יין נתזים בסופרמרקט, לשתות אותו ליד שולחן בגינה ציבורית, או בחצר המלון, בלווית נתח BRIE ומשחק קלפים חברותי בנוסח טאקי. לגבי הרכישה: זולה יותר מאשר בחנויות בארץ. בחלק מהיקבים בארץ, הרכישה ביקב או באירוע של היקב, יותר יקרה מאשר ברכישה בחנות, מסיבות כלכליות של החנות. בחול- הרכישה זולה משמעותית. אלא שהכמות הפטורה ממכס ברכישה בחול היא 3 בקבוקים לנוסע. היינו ששה אנשים בוגרים, והבאנו 18 בקבוקים בצורה פטורה, ועוד כ- 10 בקבוקים עליהם הצהרנו במכס, ושילמנו מיסים הוגנים, כך שהרכישה בחול עדיין השתלמה מאד.
הייתרון הגדול בביקורנו בשבלי היה קרבה של היקבים זה לזה, וכולם ברדיוס של 1000 מטר מהמלון בו השתכנו. כך שאפשר ללגום, לשתות, ולהתפרע ללא חשש לפגוש ינשוף אכזרי המוחזק בידיו של שוטר קשוח.
המפגש הראשון בינינו לבין יינות שבלי התרחש בבר יין במרכז שבלי. נשנוש גבינה ונקניקים עם יין פשוט ומוצלח ביותר הביא לרכישה של בקבוק נוסף לשם הבאתו ארצה. לא בקרנו ביקב, רק לגמנו בבר, והיין מומלץ מאד. בעיקר ביום חם.
הטעימות בשבלי לא כוללות את התקרובת הנפוצה של גבינות ונקניקים. הגענו במצב תזונתי טוב, והיין תמיד פגש בקיבה את הארוחה הקודמת, כך שסכנת ההשתכרות היתה זניחה.
היקב הראשון: Maison SIMONNET-FEBVRE. האירוח באולם במרתף היקב. טענו סדרה של יינות שבלי, לא מלהיבים, והכרנו לראשונה את יין הנתזים של אזור שבלי Cremant (אחיה התאום של השמפניה) המיוצר בשיטה המסורתית. היין טעים ומרענן. מחירו מפתיע (כ- 9 יורו לבקבוק) ביחס לכמות העבודה המושקעת בהכנתו. השקענו בשני בקבוקים של יין BRUT.
יקב מעניין הוא Domaine Du Chardonnay. נמצא בפאתי הכפר, והדרך אליו רצופה נופים מהממים:
את האירוח והטעימות הנחתה בחורה חביבה וקשוחה. צרפתיה עירונית פריזאית שמאסה בחיי העיר והגיעה לשבלי להנות מהשלווה. למה קשוחה? כי הגבילה את הטעימה ל 4 סוגים של יין לבן, בטענה כי אחר כך אובדת היכולת להבחין בטעמים. צודקת, אבל באתי מרחוק כדי לטעום כמה שיותר. הטעימה היתה בעמידה בנוף הנ"ל. הדומיין (מקבץ הכרמים הנמצא בבעלות היקב) מורכב ממספר חלקות, ולכל אחת שם המצויין על תווית הבקבוק. מומחים טוענים שיכולים לזהות את מוצאו של היין ואת שנת הבציר בטעימה עיוורת. אנחנו יכולנו להבחין בין יין טעים לבין יין פחות טעים. היינות שנעמו לנו היו:
היקב של Louis Michel & Fils ממוקם בשבלי. הטעימה (ללא עלות) התנהלה בעמידה במתחם קטן בתוך היקב. היינות מוצלחים מאד. טעימים, מרעננים, בעלי ניחוחות מענגים. לצערנו לא היו בקבוקים זמינים לרכישה במקום, והופנינו אל חנות סמוכה, בה נותר רק סוג אחד ממה שטעמנו. היין מוצלח מאד.
La Chablisienne הינו יקב בו מיוצר יין מאזורים שונים ומחלקות שונות בשבלי. חנות היקב מרווחת, והטעימה מתנהלת בה. עשרות רבות של סוגי יין שרדונה ניתנים לרכישה. גם כאן בחרנו רק את אלה שהיו לנו טעימים ומהנים.
היקב של Domaine Thierry Laffay נמצא בקצה אחר של הכפר. היקב ממוקם במרתף של בית אחוזה גדול וישן. במרתף נמצא אוסף מרשים של מאובנים וכלים עתיקים שהתגלו בכרמים הנטועים בגבעות האיזור. היין מוצלח מאד ומהנה מאד. דווקא היינות בעלי הסיווג של פטיט שבלי או שבלי היו לנו טעימים הרבה יותר.
חנות הטעימות של domain Gueguen נמצאת במרכז שבלי. היין חביב, האווירה נעימה במיוחד בישיבה במרפסת. טעמנו יין שרדונה, וגם יין אדום מעינבי pinot noir, אולם טעם היין האדום, לדעתנו, לא הצדיק רכישה.
המלון בו התאכסנו היה Hostellerie des Clos.
מסעדת המלון טובה וראויה, ובצמוד למלון ביסטרו מוצלח Le Bistrot Des Grands Crus.
מסעדה אחרת טובה יותר היא AU FIL DU ZINC. ארוחת טעימות יוצאת מן הכלל.
בבון, התאכסנו במלון צנוע Hôtel de la Paix. נוח מאד, עם חניה צמודה רחבת ידיים. ארוחת הבוקר היתה טובה וראויה.
ביקור בחרדליה של FALLOT היה קצר מפאת קוצר הזמן. הזמנו סיור אך נאלצנו להקדימו, והמדריכים סירבו לאפשר לנו להצטרף לקבוצה אחרת, עקב העומס התיירותי במקום. ככל שהחרדל טעים, הוא עדיין רק חרדל, בהשוואה לתוצר הפלאים הקרוי יין . הטעימות נעשו בבית מתוך שפע הצנצנות שהבאנו.
מסעדת Le Bénaton בבון סיימה את המסע בארוחת טעימות משובחת.
רכבת לפריז, ושם, איך לא, מסיבת סיום במסעדה מכוכבת – L'Arome. (לא סניף של ארומה).
לשאלות ומידע נוסף אנא מלאו את הטופס:
© כל הזכויות שמורות לעפר מרימסקי
